קלפי לנורמן

מהם קלפי לנורמן?

קלפי לנורמן הם חפיסה של 36 קלפי קריאה, שבכל אחד מהם תמונה יומיומית אחת ומספר קבוע. החפיסה נקראת על שם הקוראת הצרפתייה מארי אן לנורמן, אך היא לא יצרה את רצף התמונות. בגרסאות רבות מופיע גם קלף משחק קטן בפינת התמונה, שריד של הקשר למשחקי קלפים.

החפיסה הרגילה מכונה לנורמן הקטנה, כדי להבדיל בינה לבין חפיסה גדולה יותר של 54 קלפים שנמכרה תחת אותו שם. סדר המספרים נשמר גם כשסגנון האיור משתנה. אלה 36 הסמלים ונושאי המפתח שלהם:

מספר	קלף	נושא	מספר	קלף	נושא
1	הרוכב	חדשות ותנועה	19	המגדל	מוסד ובדידות
2	התלתן	הזדמנות קטנה	20	הגן	חברה ומרחב ציבורי
3	הספינה	מסע ומרחק	21	ההר	מכשול ועיכוב
4	הבית	משפחה ושייכות	22	צומת הדרכים	בחירה ואפשרויות
5	העץ	צמיחה ושורשים	23	העכברים	שחיקה ואובדן
6	העננים	עמימות וספק	24	הלב	אהבה וחיבה
7	הנחש	סיבוך ויריבות	25	הטבעת	מחויבות והסכם
8	ארון המתים	סוף וסגירה	26	הספר	סוד ולימוד
9	זר הפרחים	מתנה והנאה	27	המכתב	הודעה ומסמך
10	החרמש	חיתוך והכרעה	28	הגבר	דמות שנבחרה לייצוג
11	השוט	עימות וחזרה	29	האישה	דמות שנבחרה לייצוג
12	הציפורים	שיחה ומתח	30	השושן	שלווה ובשלות
13	הילד	קטן וחדש	31	השמש	בהירות ואנרגיה
14	השועל	זהירות ואינטרס	32	הירח	הכרה ורגש
15	הדוב	כוח וסמכות	33	המפתח	פתרון וגישה
16	הכוכבים	תקווה וכיוון	34	הדגים	כסף, עסק וזרימה
17	החסידה	שינוי ומעבר	35	העוגן	יציבות ועבודה
18	הכלב	חברות ונאמנות	36	הצלב	משא ומשמעות

ייחודה של לנורמן הוא החיבור בין קלפים. הטבעת והעננים מציבים מחויבות בתוך עמימות; הספינה והמכתב מחברים תקשורת למרחק. הסמל הראשון נותן נושא והשני מתאר אותו. לכן שני קלפים נקראים כצירוף, ולא כשתי תשובות נפרדות שאפשר לבחור ביניהן.

ממשחק התקווה לחפיסה בעלת שם מוכר

התמונות מגיעות ממשחק התקווה של יוהאן קספר הכטל, שיצא בנירנברג סביב 1799. זה היה משחק מסלול עם קוביות על לוח של 36 קלפים. ההוראות כללו גם אפשרות להשתמש בקלפים לקריאה, לצד תפקידם במשחק.

מארי אן לנורמן חיה בשנים 1772–1843 והתפרסמה כקוראת קלפים בפריז של תקופת נפוליאון. לאחר מותה השתמשו מוציאים לאור בגרמניה ובצרפת בשמה למכירת חפיסות. אחת מהן התבססה על תמונות משחק התקווה. השם משקף זיקה למוניטין שלה ולא קרדיט לעיצוב התמונות.

מהמאה התשע עשרה התפשטה החפיסה בארצות דוברות גרמנית וגם בצרפת, בהולנד, ברוסיה ובברזיל. פריסת כל הקלפים נעשתה שיטה מובחנת, המכונה גם גראנד טבלאו. שני מבנים מוכרים הם ארבע שורות של תשעה, או ארבע שורות של שמונה ועוד שורה של ארבעה. ספרים וקהילות מקוונות הרחיבו את השימוש בחפיסה משנות האלפיים.

לבנות משפט משני סמלים ומעלה

להתחיל בזוגות. לקרוא את הקלף הראשון כנושא ואת השני כתיאור. הכלב עם הספינה הוא חברות שקשורה למרחק; הספינה עם הכלב מסע בהקשר של חברות. סדר הקריאה משנה את מוקד המשפט.

להמשיך לשורה קצרה. בשלושה או חמישה קלפים, האמצע הוא מוקד ושני הצדדים מוסיפים הקשר. תלתן, לב ועננים מציבים פתיחות נעימה לצד עמימות סביב קשר. לבחון מה ברור ומה עדיין דורש שיחה.

לקבוע קלפי ייצוג מראש. הגבר והאישה משמשים לייצוג דמויות בהתאם לשאלה. לבחור את התפקידים לפני פריסת החפיסה, ולא לפי מגדר הקורא. בפריסה גדולה המרחק מקלף הייצוג מוסיף מידת קרבה לנושא.

ללמוד את בתי הפריסה הגדולה בהדרגה. כל עמדה מקבלת שם של הקלף שמספרו תואם לה. לב בבית ההר מציב נושא של אהבה בתוך מכשול. אלה בתי פריסה, ולא הבתים של מפת לידה אסטרולוגית.

להבחין בין קצב לבין תאריך. הרוכב והחסידה נקראים לעיתים דרך תנועה, וההר דרך עיכוב. את ההבדל יש לחבר לקצב של התהליך הקיים. מספר הקלף אינו מספר ימים, והשפה המעשית נשארת קשורה לשאלה שנשאלה.

ארון המתים מסמל סיום והחרמש חיתוך. בקריאה יש לתת לתמות הקשות את מלוא משמעותן, ולברר מה מסתיים או נקטע בהקשר הנתון. גם קלף נעים נשאר חלק ממשפט, ולכן הלב אינו ידיעה עצמאית על רגשות אדם אחר.

ארבעה משפטים מתוך צירופים

עוגן, מכתב ודגים בשאלת עבודה. יציבות, מסמך ומשאבים מציבים את תנאי ההעסקה במרכז. בהצעה שכבר קיימת, לקרוא את הנוסח ולברר מה כתוב על רציפות ועל תשלום. הצירוף נותן דרך למקד את הבדיקה.

לב, טבעת והר. אהבה ומחויבות ניצבות לצד מכשול. לשאול איזה תנאי מעשי מקשה על ההסכמה: מרחק, זמן או דרישות שונות. אין צורך להניח שהקלפים יודעים מה הצד השני מרגיש.

בית, עכברים ומפתח. שחיקה נקראת בהקשר של הבית, ולצדה צורך בגישה לפתרון. לבדוק איזה הרגל או עניין לא סגור מעמיס על השגרה. המפתח ממקד את שאלת הבירור ולא מוחק את השחיקה.

ארון המתים ליד הילד בשאלת פרויקט. סוף פוגש דבר חדש או קטן שטרם התפתח. לברר איזה ניסיון הופסק ואיזה חלק נשאר לא גמור. לקרוא את הסיום במלואו, יחד עם הקלפים שסביבו, בלי להוסיף סיפור שאינו חלק מהשאלה.