יסוד האש

מהו יסוד האש באסטרולוגיה ובטארוט?

יסוד האש הוא היסוד הקלאסי של חיות, רצון ויציאה לפעולה: הכוח שמחמם, מאיר ומניע התחלה. באסטרולוגיה הוא מתאר את הרצון לנסות, ליצור ולרדוף אחרי דבר שיש בו משמעות. בטארוט סדרת המטות מבטאת אותו דרך יוזמה, שאפתנות, תשוקה ומאמץ שמבקש כיוון.

שלושת מזלות האש אינם פועלים באותה צורה. ההבדל ביניהם קשור לאיכות של כל מזל, כלומר לדרך שבה הוא מתחיל, מחזיק או משנה תנועה.

מזל	איכות	שליט	דימוי האש
טלה	יוזמת	מאדים	ניצוץ שמדליק התחלה ומבקש פעולה מידית
אריה	קבועה	השמש	להבה יציבה שמבקשת נוכחות, חום וביטוי
קשת	משתנה	צדק	אש מתפשטת שמחפשת אופק, לימוד והרפתקה

האש והאוויר נחשבים ליסודות פעילים ופונים החוצה, והמים והאדמה ליסודות קולטים. האש מביאה אומץ להתחיל גם בלי תמונה שלמה. הצד הקשה שלה הוא חוסר סבלנות, התפזרות והתחייבות רחבה יותר מהכוחות הזמינים. נוכחות האש במפה אינה קובעת לבדה אם הפעולה מחושבת או פזיזה.

באיורי ריידר–וייט–סמית המטות הם ענפים עם עלים, עץ חי שמקשר בין צמיחה לבין רצון. גם הארקנה הגדולה נושאת קשרי אש: הקיסר משויך לטלה, הכוח לאריה והמיזוג לקשת. יום הדין משויך לאש עצמה בשיטת שחר הזהב. אלה קשרים מתוך מסורת מסוימת, ולא סימנים שמחליפים את משמעות הקלף.

מארבעת השורשים למזלות האש

במאה החמישית לפני הספירה תיאר אמפדוקלס אש, אוויר, מים ואדמה כארבעת שורשי הדברים. אריסטו קשר בין היסודות לבין איכויות: האש חמה ויבשה. האסטרולוגיה ההלניסטית ארגנה את שנים עשר המזלות לארבע שלשות; טלה, אריה וקשת יצרו את שלשת האש.

הרפואה של ימי הביניים קישרה אש למזג מהיר לפעול ומהיר לכעוס. זהו הרקע ההיסטורי לחלק מהתיאורים של מזלות האש. בקריאה במפה מדובר בשפה סמלית של תגובה, קצב ורצון, ולא במיון של אנשים לפי תכונה יחידה.

הקשר בין יסודות לבין סדרות הטארוט התגבש מאוחר יותר, בזרמים אזוטריים של המאה התשע עשרה. מסדר שחר הזהב בלונדון שייך את האש למטות, וחפיסת ריידר–וייט–סמית משנת 1909 הפיצה את הזיקה הזאת. במאה העשרים קישרה האסטרולוגיה הפסיכולוגית אש לאינטואיציה, בעקבות ארבעת התפקודים של קרל יונג: תשומת לב לאפשרויות ולמה שמושך אל מעבר למוכר.

איך לזהות תנופה ולבדוק מה מחזיק אותה

להשוות את חלוקת היסודות. לבדוק את מזלות השמש, הירח, האופק והכוכבים, ולראות אילו יסודות בולטים. למיקום אישי כמו הירח יש משקל אחר ממיקום של כוכב משותף לרבים. מספר המיקומים הוא נקודת התחלה, לא סיכום של המפה.

לברר היכן האש פועלת. אש בשמש קשורה לביטוי הזהות; אש בירח לקצב התגובה הרגשית; אופק במזל אש לאופן הכניסה למצב חדש. מאדים באש ממקד את הקריאה בדרך שבה הרצון נעשה פעולה. חשוב לחבר כל מיקום לבית ולהיבטים שלו.

להפריד התחלה מהתמדה. ריבוי אש ומיעוט אדמה מעלה שאלה על היכולת להחזיק תכנית אחרי שההתרגשות יורדת. אש לצד מים מציבה התלהבות מול רגישות. לקרוא את שני הצדדים בלי להפוך יסוד אחד לפתרון וכל יסוד אחר לבעיה.

לספור מטות ביחס לפריסה. שלושה מטות בתוך פריסה גדולה אינם אותו ריכוז כמו שלושה מתוך שלושה קלפים. לבדוק גם את העמדות: רצון בעמדת העצה שונה מתחרות בעמדת הקושי. היעדר מטות מפנה את המבט לשפה שהגביעים, החרבות והמטבעות נותנים לשאלה.

לתת לשכנים לעצב את החום. בשיטת יחסי היסודות אש ואוויר מחזקים זה את זה, ואש ומים נחשבים למחלישים זה את זה. אס המטות ליד גביעים מציב התחלה נלהבת מול צורך רגשי. אש אינה שם אחר לכעס; היא מתארת גם יצירה, שמחה ותנועה מכוונת.

ניצוץ, להבה ועבודה שנמשכת

שמש, כוכב חמה ונוגה באריה, ירח בטלה. הדוגמה מדגישה ביטוי יצירתי, נראות ותגובה מהירה. בשאלה על פרויקט כדאי להשוות את הרצון להציג רעיון עם המשימות שנדרשות להשלמתו. ההתלהבות והמעקב אחרי הפרטים הם שני חלקים נפרדים של אותה עבודה.

מפה עם מעט אש ומאדים בקשת. רוב המיקומים במזלות אדמה ומים, אך מאדים פועל דרך גילוי ולימוד. לחפש באילו פעולות הסקרנות מייצרת אומץ. מיקום יחיד מקבל כאן תפקיד מרכזי בלי למחוק את הצורך בתכנון ובביטחון.

שלושת המטות, אביר המטות ושמונה המטות. בשאלה על לימודים בעיר אחרת עולה שפה של אופק רחב, יוזמה וקצב מהיר. לבחון מה באמת מושך במסלול ואילו הכנות כבר קיימות. התנועה בקלפים היא נושא הקריאה, וההחלטה נבחנת דרך התנאים הקיימים.

אס המטות בין חמשת הגביעים לשמונה הגביעים. רצון להתחיל ניצב בין אובדן לבין עזיבה. לקרוא את הכאב ואת הניצוץ במלואם, בלי להפוך התלהבות חדשה למחיקה של מה שאבד. השאלה המועילה היא מה מקבל מקום עכשיו ומה עדיין דורש תשומת לב.