הבית השני

מה מייצג הבית השני באסטרולוגיה?

הבית השני הוא בית המשאבים האישיים במפת הלידה: התחום המתאר מה נמצא ברשות אישית, מה מתקבל כהכנסה ולמה ניתנת חשיבות. רכוש, כישורים, הרגלי הוצאה ושמירה ותחושת ביטחון נכללים בו. בקריאה פסיכולוגית הוא עוסק גם בערך עצמי, כלומר ביחס ליכולת ולזכות להחזיק דבר בעל משמעות.

הבית הראשון מתאר נוכחות וגישה לחיים; השני בוחן את הקרקע שתומכת בהן. אוכל, מקום מגורים, כלים וזמן הם דוגמאות מוחשיות למשאבים. כסף הוא ביטוי ברור שלהם, אך לא היחיד. מיומנות שנרכשה בלימודים או חפץ שנשמר בגלל סיפור משפחתי מעלה שאלה אחרת מזו של יתרה בחשבון.

מולו נמצא הבית השמיני, תחום של משאבים משותפים ושל מה שמתקבל מאחרים. הציר מחבר בין ״שלי״ ל״שלנו״. נבחנים בו עצמאות, שיתוף ותלות, בלי להניח שהחזקה אישית טובה יותר משיתוף או להפך. כל אחד משני הבתים מוסיף זווית נפרדת לשאלה חומרית.

הבית השני הוא בית עוקב, הבא אחרי בית זוויתי. באסטרולוגיה מודרנית מקשרים אותו לשור ולנוגה כדרך לימוד של נוחות וערכים. ההקבלה אינה הופכת כל בית שני לבית בשור: המזל בתחילתו קובע את השליט האמיתי. ריבוי כוכבים מדגיש כמה צרכים שונים בתחום, ולא כמות של רכוש.

מפרנסה אל השאלה מה נחשב בעל ערך

באסטרולוגיה ההלניסטית המקום השני נקשר לאמצעי מחיה ולתמיכה בחיים. חלק מן הכותבים כינו אותו ״שער האדס״, אך הקריאה בו כללה מזון, רכוש והאפשרות להתקיים. בקריאה של הבית השני נבחנים המשאבים שמאפשרים קיום יומיומי והיחס לבעלות עליהם.

באסטרולוגיה של ימי הביניים התחזק הדגש על רווח ועל מיטלטלין, כלומר רכוש שניתן להעביר ממקום למקום. המילה הלטינית לרווח הופיעה בשיר הזיכרון של הבתים. באסטרולוגיית שאלות השתמשו בבית גם בבחינת חפץ שאבד או חוב. אלה שימושים היסטוריים שבחנו אמצעי מחיה, בעלות ומיטלטלין דרך סמלי הבית השני.

האסטרולוגיה הפסיכולוגית של המאה העשרים הרחיבה את המשמעות לערכים אישיים ולכישורים שאפשר להישען עליהם. כסף נשאר חלק מן התמונה, אך הקריאה שואלת גם מה מאפשר להרגיש שיש די ומה מחזק את תחושת הערך העצמי. ההבחנה בין מחיר לבין ערך מאפשרת להתבונן ביחס לזמן, ליצירה ולרכוש בלי להפוך הכנסה למדד של אדם.

המשאבים דרך המזל, הכוכבים והשליט

לבדוק את המזל בתחילת הבית. הוא מתאר סגנון של החזקה והערכה. שור מדגיש נוחות ואיכות, תאומים גיוון ומיומנות במידע, ואריה ביטוי ונדיבות. עקרב מוסיף פרטיות ושליטה, גדי תכנון ואחריות ודגים אידאלים וגבולות מטושטשים. אלה נושאים להשוואה להרגלים בפועל, לא מסלולי הכנסה שנקבעים מראש.

להוסיף את הכוכבים שבבית. נוגה קושרת משאבים לטעם ולהנאה; הירח לנוחות ולצורך בביטחון; מאדים ליוזמה ולדחף; שבתאי להגבלה ולחשש שאין מספיק. אורנוס מוסיף צורך בעצמאות מן המסגרת. כדאי לבחון מה נשמר מתוך צורך ומה נשמר מתוך פחד מאובדן.

למצוא את שליט הבית. בסרטן בתחילת הבית, הירח הוא השליט. כשהוא בעשירי, ביטחון חומרי ומעמד מקצועי נקראים יחד. יש להבחין בין קשר סמלי של שני תחומים לבין טענה שעבודה מסוימת מביאה הכנסה. אותו קשר מעלה גם שאלה על הערך שניתן לתואר ולמוניטין.

להפריד את נוגה מן השליטות. נוגה עוסקת בערכים גם כשאינה שליטת הבית השני. היא שולטת בבית רק אם שור או מאזניים בתחילתו. מיקומה אינו מחליף את מיקום השליט שנמצא בפועל, ושני הנתונים דורשים קריאה נפרדת לפני חיבורם.

לבחון גם שימוש במשאבים. מה מקבל זמן, מה נשמר לשימוש ומה נקנה לנוחות? השאלות הללו מבהירות את הערכים שמאחורי הרגל. הבית מתאר את היחס לביטחון, בלי להפוך כל כוכב לסימן של עושר או מחסור. ליד כל הרגל אפשר לרשום איזה צורך הוא משרת, איזה משאב נדרש לו ואיזו חשיבות מקבלים זמן, נוחות או עצמאות.

באפליקציית Larisa מפת הלידה מציגה את תחילת הבית השני ואת הכוכבים בו; ללא שעת לידה היא נשענת על 12:00 בצהריים, כך שגם מזל תחילת הבית הוא הערכה.

ארבעה מצבים של ערך וביטחון

מאדים בגדי בבית השני. יוזמה ומאמץ פוגשים יעד וסדר. אפשר לבחון איך מוערכת העבודה האישית ואיזה לחץ יש להפיק תוצאה. הדוגמה מעמידה את ההבדל בין רצון ליצור לבין מדידת ערך עצמי לפי תפוקה.

הירח בשור בבית השני. נוחות, חפצים מוכרים וסביבה יציבה נקשרים לביטחון רגשי. ארוחה אהובה או מרקם נעים הם דוגמאות פשוטות לנושא. כדאי לבדוק מה נותן תחושת קרקע ומה קשה לשחרר, בלי לקבוע את מצב הרכוש.

בית שני ריק, תאומים בתחילתו ומרקורי בתשיעי. למידה, שפות וניסיון נקשרים למשאבים האישיים. אפשר לברר איזה ידע נחשב שימושי ואיך נשמר זמן ללמידה. המיקום אינו מבטיח הכנסה מהוראה או מנסיעות.

נפטון בבית השני. אידאלים, נדיבות וחוסר בהירות נפגשים סביב הערך שניתן למאמץ. השאלה היא איפה שיתוף מטשטש צורך אישי. ארבעת המטבעות מציע מקבילה של החזקה ופחד מאובדן, ועשר המטבעות מוסיף שייכות ומשאבים בין דורות; כל אחד מאיר צד אחר של היחס לרכוש.